אופניים חשמליים בארץ ישראל

אופניים חשמליים נראים כמו רעיון מבריק ברמת העיקרון

קשה גם להבין מדוע האופניים החשמליים הפכו לפופולריים בעולם רק ב 10 השנים האחרונות ובישראל ב 3 השנים האחרונות.

בעיקרון מנועים חשמליים, מצברים, וכמובן אופניים קיימים כבר הרבה שנים, ואם נודה על האמת כבר רבים חשבו על לשלב את הדברים יחד.

שילוב מוכר וטבעי של מסגרת עם גלגלי אופניים  עם מנוע חשמלי ועם מצברים הוא הקלנועית.

הפופולריות של הקלנועיות בקיבוצים והיצירתיות הישראלית הידועה הביאה ליצירה, כן של כלים מעניינים, חלקם הגדול נבנו על בסיס של אופני תלת אופן (שלושה גלגלים) ועם מצברי עופרת כבדים. אלו היו הימים הפירטיים היפים...

ואם נאמר את האמת ... במרבית הקיבוצים עדיין יהיה ניתן למצוא כלים רבים מהסוג הזה בחלק גדול אם לא בכל... הקיבוצים וכיוב'.

ובאופן כללי אם נאמר את האמת גם זה לא היה רעיון חדש.

אופניים חשמליים תועדו בעולם עוד בשנת 1890  ונרשמו כפטנט אמריקאי, ויחד עם זאת הוצגו כמוצר להמונים לפני כ 10 שנים.

בישראל כאמור היו קיימים אופניים שנבנו באופן פיראטי כזה או אחר בקיבוצים. גם בערים היו סדנאות כאל ו ואחרות שעסקו בהסבת אופניים לאופניים חשמליים.

עד היום יש לנו לקוחות שמספרים לנו שכבר לפני שנים הם בנו אופניים חשמליים עם מנוע של מכונת כביסה או מנוע כזה או אחר. היום הם מעדיפים לקנות אופניים שנבנו לזה מלכתחילה.

ומפעם לפעם היו אופניים כאלו מוחרמים על ידי המשטרה ככלים לא חוקיים.

מדוע לא חוקיים? היות שלמעשה לא היה כלל  תקן  לאופניים עם מנוע – אופניים כאלו נחשבו לקטנוע או אופנוע לכל דבר ועניין – מה שאומר שהיה צריך להעביר אותם טסט שנתי ולחבר להם גם מספרי רישוי...

לפני כשלוש שנים אושר בישראל תקן לאופניים חשמליים.

התקן למעשה אימץ את התקן האירופי שהיה קיים אז ושהיום צפוי לשינויים.

לפי התקן הישראלי אופניים חשמליים יהיו בעלי מנוע של עד 250 וואט בכוח, ועד מהירות של 25 קמ"ש.

לאחר כניסת התקן התחיל היבוא המאסיבי יותר של אופניים חשמליים בארץ.

למעשה עוד לפני כניסת התקן היה יבוא כזה או אחר של אופניים חשמליים מחו"ל. פה ושם הוכנסו מכולות של אופניים חשמליים בתור אופניים רגילים ו/או חלקי חילוף לאופנועים ו/או בכל דרך אחרת שהיא. העובדות הן שגם לפני כניסת התקן הוכנסו לארץ מכולות של אופניים חשמליים.

לאחר כניסת התקן כאמור, התחיל יבוא מאסיבי יותר מחד, ובהמשך גם אכיפה גדולה יותר על מכירת אופניים חשמליים תקניים.

מספר סדנאות גדולות בארץ שעסקו באותה העת בבניית אופניים חשמליים בהספקים גבוהים, החורגים הרבה יותר מהתן, זכו לפשיטות והחרמות רבות של כלים.

פשיטות והחרמות כאלו עברו גם על עסקים שייצרו ושמכרו קורקינטים חשמליים לא חוקיים ולא תקניים, והייתה תקופה שהפשיטות כמעט חיסלו את שוק הקורקינטים.

למען הסר ספק התקן אינו חל על קורקינטים, למרות שלמעשה ניתן למצוא אופניים חשמליים מתקפלים עם גלגלי 12 אינץ' במבנה של קורקינט לכל דבר ועניין אבל טובות יותר מבחינת משקל, מבחינת אמינות, עם סוללות ליתיום, אפשרות לקיפול לתיק נוח או לתוך רכב, ועוד יתרון עצום – היכולת להמשיך ולנסוע גם כשנגמרת הסוללה...

בכל מקרה, אופניים חשמליות נמכרו בכמויות קטנות יחסית בשנת הרישוי הראשונה, בין 1,000 ל 2,000 כלים בסך הכל בכל השנה בכל הארץ. שלוש שנים לאחר מכן, המספרים עומדים על בערך פי 3 לפי האומדנים הנמוכים ופי 5 או 6 לפי האומדנים הגבוהים. הרוב המוחלט של הכלים שנמכרים הוא של אופניים חשמליות מתקפלות.

צריך וחשוב לציין שבמדינות כמו בהולנד למשל, מספר האופניים החשמליים שנמכרים בשנה משתווה כמעט למספר האופניים הרגילים!!! והוא צפוי לעבור אותו בשנים הקרובות!!!

בישראל נמכרים בין 250 ל 300 אלף זוגות אופניים בשנה כך שכדי להשתוות ליחס באירופה יש עדיין הרבה "עבודה".

איזו "עבודה" זו יכולה להיות?

למשל הקלות ברישוי אופניים דרך מכון התקנים. נכון להיום מכון התקנים מקשה מאד על היבואנים. מצד אחד יש יתרון למכון תקנים אשר דואג שאופניים יגיעו גם תקניות, גם חוקיות וגם בטיחותיות.

מנגד, הצורה שבה נבדקות ומאושרות אופניים לא ממש תורמת למטרה הזאת, אלא תורמת בעיקר בייצור עבודה ופרנסה לאנשי המכון. (אבל זה כבר באמת נושא שדורש התייחסות מיוחדת משלו).

עניין נוסף הוא למעשה תרבות השוק.

נכון להיום מחירי האופניים החשמליים הם בנקודת איזון מסוייימת.

למרות שאנשים רבים חושבים שמחירי האופניים הם גבוהים אולי, בפועל מדובר באחד השווקים התחרותיים ביותר במשק.

מספר עצום של יבואנים ביחד לגודל השוק מתמודד על כיסו של הצרכן. בעיקר בקטגוריה של אופניים חשמליות מתקפלות.  

מספר עצום עוד יותר של כלים נמצאים במכון התקנים מחכים לקבל אישור לייבוא (לא כולם יקבלו).

הדרך העיקרית שבה אפשר להוריד את העלויות של האופניים החשמליים היא לעשות חינוך מחדש לשוק בכל מה שקשור לחלקים וחלפים.

למשל: סוללת עופרת עולה פחות ממחצית ממחירה של סוללת ליתיום. לסוללת ליתיום יתרונות רבים על סוללות עופרת, מצד אחד, מצד שני עבור פלח גדול מאד של המשתמשים סוללת עופרת תהיה אפילו מעבר לצורך ולשימוש היומיומי הנדרש (לפי טווח נסיעה).

עניין נוסף הוא שלדות אלומיניום לעומת שלדות ברזל, נכון שכאן ההבדלים במחירים הם קטנים יותר מאשר במקרה של סוללות, אבל עדיין מדובר בכסף.

עניין נוסף הוא כל הקשקוש של מעצורי דיסק, שברוב האופניים נמצאים על הגלגל הקדמי – אם הדיסק הוא לא על הגלגל האחורי, הוא מיותר לגמרי, וניתן להסתפק במעצורי V  שהם גם זולים ופשוטים יותר לאחזקה.

צריך להדגיש שהמחיר הממוצע יירד במקרה של שינויים כאלו בסביבות ה 800 עד 1,000 ₪ בלבד – כל עוד מדובר עדיין באופניים שהם אופניים איכותיים עם מכללים איכותיים (מעבירי הילוכים, בולמים, כיסאות אורטופדיים, מנועים טובים וכיוב')... חשוב להדגיש את זה כי גם היום נמכרים בישראל אופניים חשמליים ב 3,000 ₪ אולם עדיין הרוב המוחלט של השוק לא קונה אופניים כאלו ויודע להבין את הבדלי הטיב והאיכות, וגם העמידות.

העתיד בכל מקרה הוא כנראה חיובי.

צרכנים רבים אינם רוכשים אופניים חשמליים באזורי ירושלים, חיפה, תל אביב וכיוב' בגלל שהמנועים חלשים להם מדי, ובקרוב צפוי שינוי בתקן האירופי, ובעקבותיו שינוי בתקן הישראלי, מה שיאפשר ייבוא ומכירה של כלים חזקים ומשופרים יותר.

גם היום נמכרים בארץ מספר כלים בודדים שעל אף שהם עם מנוע של 250 וואט הם בעלי מומנט גבוה ומתאימים לאזורים אלו, אבל מחירם גבוה בכ 1,500 ₪ בממוצע מהמחיר של אופניים חשמליים רגילים טובים, השינוי החוקי יאפשר גם הורדת מחירים בקטגוריה הזו, וככל הנראה הדבר יביא לגדילה נוספת של השוק הזה.

ייתר על כן, היום שלוש שנים לאחר שנכנס התקן, צפוי להתפתח בזמן הקרוב שוק גדול לסוללות ולחלקים תחליפיים, וגם תפוצת הכלים מיד שנייה צפויה לגדול – דבר שצפויה להיות לו השפעה חיובית ביותר על כלל השוק הזה.

התפתחויות מעניינות בעולם כמו אופניים עם גוף מקרטון מחוזק או פטנטים שונים לטעינה (כולל דברים שאנחנו יודעים אבל לא יכולים לספר) צפויים גם כן לעורר עניין בשנים הקרובות.