תקשורת ותשקורת

תקשורת ותשקורת

שאלה: אתה אומר שתקשורת נלחמת נגד החרדים, מה הן הסיבות לדעתך למלחמה זו?

תשובה:

עד שאתה שואל על התקשורת, תראה סיפור על השוטרים רודפי החרדים:

שוטר החליט יום בהיר אחד לחפש קרבן בכביש בינעירוני כדי לתת לו דו"ח  רציני... 

מצא לו השוטר איזה יהודי חרדי נוסע מירושלים לצפון, עם בני משפחתו והחליט להתלבש עליו. 

השוטר נוסע אחריו שעה שעתיים ולצערו לא מוצא שום עבירה על החוק. 

מסמן השוטר לחרדי לעצור בצד, ובודק לו את רישיונות הרכב וכו' , ולצערו הכל בסדר. 

ניסיון אחרון מסתכל השוטר פנימה לתוך הרכב כדי לבדוק האם אכן יש רק חמישה אנשים ברכב, ואכן כן (לצערו...) רק חמישה אנשים נמצאים ברכב. 

אומר לו השוטר בכנות: דע לך שכבר שעתיים שאני עוקב אחריך ולא תפסתי אותך בשום עבירת תנועה. איך זה יתכן ? עונה לו החרדי, כשהוא מצביע בידיו למעלה "אלוקים איתנו". 

השוטר תופס אותו במילה ואומר לו: אם כך יש לך ששה ברכב אני רושם לך דו"ח...

אל תיבהל הסיפור לא היה הוא רק בדיחה.

אבל עכשיו ברצינות:

ישנן מספר סיבות לרדיפה החרדית ע''י התקשורת.

סיבה ראשונה – היא הסיבה ה''תמימה''

זוהי בעצם שינאת השונה והזר. מאחר שהחרדים נראים שונים חיצונית, ואורח חייהם והשקפתם שונה מזו של החילונים, אזי יתכן שאנשי התקשורת  החילונים, מפרשים לתומם התנהגות שונה זו, בצורה מעוותת, כיוון שכך חונכו, במיוחד לאור העובדה שעולם המושגים שלהם על היהדות מעוות ודל,  ולאור העובדה שהם ניזונים גם מסטיגמות המופצות על הדת והדתיים.

דמיין לעצמך אדם קמצן, שקשה לו להוציא אפילו שקל אחד כדי לעזור  לזולת, ולפתע פתאום הוא רואה אדם אחר שתורם 100 ₪ לזולת. הקמצן בודאי יפרש לעצמו ולאחרים, שהאדם שתרם 100 שקלים, תרם ממניעים אינטרסנטיים לא טהורים.

כך גם העיתונאי שעולם המושגים שלו על היהדות מצומצם, יפרש גם את המעשים הטובים ביותר, כפעולה אינטרסנטית שלילית. גם בהיסטוריה העולמית ראינו עמים שבשל אי הבנת היהדות לא הבינו את מעשה היהודי. הם צחקו עלינו ואמרו שאנחנו נחים יום אחד בשבוע, כיוון שאנחנו עצלנים ולכן  ''המצאנו'' את השבתות והחגים. ואף על פי כן, במשך הזמן, רוב העולם העתיק מהיהודים ואימץ לו יום מנוחה שבועי.

ויותר מכך, היום מבינים שעבודה ללא הפסקה ומנוחה, גורמת לירידה בפריון הייצור. (כמובן שישנם טעמים רבים לחשיבות שמירת שבת, אך אחת מהיתרונות הרבים של השבת היא המנוחה מעמל השבוע, מנוחה החשובה לכל אדם באשר הוא).

גם מצוות "ברית המילה", אשר מעלתה הרוחנית עצומה, היוותה מוקד לזלזול, עד אשר התברר ש"ברית המילה" מונעת מחלות עור וזיהומים, עד כדי כך שעשרות אלפי אמריקאים, אנגלים וגויים רבים מלים את עצמם.

גם שוק האוכל הכשר פורח בארה''ב, והרבה לא יהודים מעדיפים אוכל כשר בשל הנקיות שלו וכו'.

אלו הן מספר דוגמאות ממצוות שעם ישראל קיים מאז ומעולם עוד לפני שהעולם המודרני ידע את מעלתם, למרות שהצופה מן הצד פירש את המצוות כחשוכות ופרימיטיביות.

וכאן בא העיתונאי, שעולם המושגים שלו על הדת הוא מצומצם מלכתחילה בגלל ניתוקו מהמורשת היהודית, ולכן הוא מביט בעולם היהדות מתוך משקפיים של חוסר הבנה בסיסית, ואז הוא בא ומעביר את חוסר ההבנה שלו הלאה אל הקוראים, שגם הם באים מתוך אותו עולם מושגים מצומצם, ומתוך אותה חוסר הבנה בסיסית.... ואת התוצאות אנו רואים מול עינינו.

סיבה שנייה - לרדיפת החרדים ע''י התקשורת:

לפני שאומר לך אותה, תחשוב רגע: כידוע כל בעל עסק מעוניין להגדיל את רווחיו על ידי הגדלת מספר לקוחותיו, זהו חלק ממטרותיו של כל מנהל שיווק בכל מפעל, נכון?

אם כן, בוא ניקח לדוגמא מנהל מפעל לסיגריות, שמגלה שבאגודת "אל סם" לא רק שלא צורכים את הסיגריות שהוא מייצר, אלא אפילו מפרסמים ברבים מחקרים, שמוכיחים את מימדי האסון הנגרם מעישון סיגריות ואפילו מוות. כמו כן, גילה מנהל המפעל, שהאגודה גם מציעה לאזרחים תחליפים יותר בריאים במקום עישון הסיגריות. ועקב פעילות זו של חברת "אל סם", רבים הפסיקו לצרוך סיגריות ועברו לתחליפים יותר בריאים.

אם מנהל מפעל הסיגריות הוא אדם ישר והגון, הוא יבדוק את המחקרים, ובמידה שהם נכונים ואכן מוכיחים שהסיגריות מזיקות מאוד לבריאות, הוא יסגור את המפעל או יתחיל בייצור מוצרים בריאים.

אבל אם הוא לא ישר והגון, ומעוניין רק בטובתו האישית, אז הוא ינסה בכל דרך, להכפיש את אגודת "אל סם" וחבריה, ינסה להפחית מ''אמיתות מחקריה'' בכל דרך שכנוע אפשרית, ישירה, עקיפה וגם שקרית, והעיקר לא להפסיד לקוחות. כמובן שהוא יפרסם בעיתונים כל טעות קטנה של "אל סם", יודיע בחוצות שמניעי האגודה אינם טהורים, שמחקרם אינו אמין, ושאנשי אגודת ''אל-סם'' הם בעצם חבורת שרלטנים הדואגים רק לעצמם...

ברור ששיטת הכפשת אגודת ''אל סם'' מהווה עבור מפעל הסיגריות ממש עניין של פיקוח נפש, כיון שאם האמת תתפרסם, המפעל יאלץ להיסגר.

ובכן, דע לך שאנשי התקשורת הם יותר גרועים מאותו מנהל מפעל הסיגריות, המייצר סיגריות המקצרות חיים מבלי להזיק לנפש המעשן. אך אנשי התקשורת מזיקים לגוף ולנפש של המאזינים והצופים בהם. אמרתי לך כבר שלהידרדרות המוסרית, כלכלית ורוחנית שחלה בחמישים השנים האחרונות בעם ישראל, אחראים במידה רבה אנשי התקשורת, אשר אינם בוחלים בשום דרך, על מנת להגדיל את הרייטינג שלהם.

תחשוב רגע, היכן לומדים הצעירים היום להיות כה אלימים ואפילו לבצע רצח? האם מהוריהם? היכן לומדים הצעירים לגנוב, לשדוד, לאנוס? האם מעצמם? אתה יכול כבר לנחש כמובן: מהתקשורת, מהסרטים וכו'. כל היום שומעים ורואים אלימות, שוד, רצח, גילוי עריות, חוסר צניעות, לשון הרע, רכילות, צרות עין, רוע לב...  האם זה אינו משפיע?

הפרסום בתקשורת גורם לאנשים לצרוך יותר ויותר מוצרים, אשר רבים מהם מונחים בבית כאבן שאין לה הופכין.

האם איכפת לאנשי התקשורת מהידרדרות הנוער בעקבות מה שהם משדרים? איך אמר פעם סופר בירחון האגודה האמריקאית לרפואה[1]: "תעשיית הטלוויזיה היא לא עסק של מכירת תוכניות טלוויזיה לצופים, אלא זה עסק של מכירת הצופים לפירסומאים. עניינים של "איכות" ו"אחריות חברתית" הם לגמרי שוליים בשוק תחרותי, של רדיפה אחרי מירב הצופים".

ואם נבדוק - מי לא צורך את ''מרכולתם'' של אנשי התקשורת? כמובן ''החרדים''. ומי מתרחק ומודיע לרבים על הנזק שגורמת התקשורת החילונית? כמובן, החרדים.

אז כמובן, אם העיתונאים היו כולם ישרים והגונים כפי שאמרת, הם היו סוגרים את המפעל או לפחות מציגים תקשורת חיובית. אבל הם בשלהם, ממשיכים מה שיותר להכפיש את החרדים, שלא צורכים את מרכולתם, שהרי אנשי התקשורת חוששים מסגירת ה"מפעל".

מה יותר טבעי מאשר להכפיש את הדת, המתנגדת לכל המיאוס שהם משדרים בתחום הבידור הזול? מה יותר טבעי מלהציג את הדת והדתיים כפרימיטיביים, רק על מנת שהללו שאינם יודעים את האמת, יצרכו את מרכולתם – את התקשורת הקלוקלת.

הנזק שהם גורמים לציבור כלל אינו מעניין אותם, הכי חשוב להם לעשות הון פוליטי, פרסום, כסף, יחסי ציבור, רייטינג... הם לא חוששים להרעיל ולהסיט נשמות כה טהורות. מי שיעז לפגוע במכונה המשומנת של התקשורת, הם ידאגו להרוס אותו, להכפיש את כל מה שהוא מייצג, ולדרוס אותו בכלי הנשק שוטפי המוח שבידיהם.

בנוסף לכך, אותם עיתונאים יודעים שאם הדת היהודית היא אמיתית ומוכחת אזי הם עצמם חיים בשקר, מבזבזים את חייהם לריק וללא מטרה, וכדי לא ליצור שנוי דרסטי באורח חייהם המוטעה, הם מנסים בכל דרך להשקיט את מצפונם שלהם, של קוראיהם וצופיהם, באמתלה שהדתיים לא יותר מוסריים ולא יותר טובים מאתנו... לכן הם מוכנים לסלף עובדות ולהגזים בטענות ולשטוף את מוחותיהם של קוראיהם, מכל עכבר לעשות הר, ולהבליט כל שמץ פסול הנמצא בדתיים, מעבר לכל פרופורציה, כאילו אין יותר בעיות במדינת ישראל מלבד הדתיים.

שאלה: תשמע, התקשורת לא רק מדווחת, היא גם מראיינת חברי כנסת, וגם הם אומרים אותו דבר?!

תשובה: הכנסת ניזונה מהתקשורת והתקשורת ניזונה מהכנסת. גם לחברי הכנסת יש לא מעט אינטרסים ברדיפת החרדים, כך שברור שאנשי התקשורת יתנו להם יותר במה ויותר כבוד. עד כדי כך שקמה מפלגה שכל כולה שנאת חרדים. אני לא חושב שיש בעולם, מדינה עם מפלגה שכל הקמתה וכל המצע הפוליטי שלה מבוסס על שנאת מגזר מסויים והכפשתו!  האם אתה מכיר מפלגה כזו? פרט למפלגה אחת ידועה לפני כ-60 שנה, ואתה יודע למי אני מתכוון?

כעת אביא בפניך כמה דוגמאות המוכיחות את רדיפת החרדים, אך לפני כן אבהיר לך שרוב תדמית החרדים בעיני החילונים, לא נוצרה מתוך קשר אישי עם החרדים, אלא באמצעות התקשורת, המעצבת למאזינים והצופים את הדיעה על החרדים, כאוות נפשה.

דוגמאות לרדיפת החרדים:

בסקר שנערך עבור אגודת "מנוף" נמצא: שכ- 78% מהחילונים, מקור המידע שלהם על החרדים הוא על-ידי כלי התקשורת השונים, על-פי החלוקה דלהלן:

 38%טלוויזיה, 20% עיתונים, 9% רדיו,  11%קריאה בספרות אחרת ורק 22% הנותרים, מקור המידע שלהם על החרדים הוא מהיכרות אישית.  מציאות חיינו בארץ, יצרה מצב בו המפגש הכמעט יחיד עם היהודי החרדי  הוא: או ברחוב, או באמצעות כלי התקשורת. ברחוב - דרך פגישה אקראית, בודאי אין אפשרות להכיר את החרדים, וגם לא לפתח כנגדם עוינות. אך באמצעות התקשורת - אתה תכיר את החרדים רק כפי  שהתקשורת רוצה שתכיר,  היא תעצב את דמותם בצורה הכי  שלילית כרצונה  וכוח השפעתה הגדול. היא מסוגלת  להפריך את כל מה שהאמנת בו, וכפי שאמר טומי לפיד: " עיתונאי טוב משפיע  יותר מחבר כנסת". (עיתון 'אנשים' - 28.11.00).   

הרשה לי להציג בפניך דוגמאות מתוך החוברת: "כל האמת על השקר התקשורתי".

דוגמא א': ה"אכזריות" של חברת קדישא.

ערב שבת 1.6.01, יושבת לה משפחה מול הטלוויזיה. כולם מרותקים אל התכנית המעניינת, ולפתע קוטע את התכנית "מבזק" חדשות.

השדרן מודיע על פיגוע טרור שהתבצעה במועדון ריקודים בדולפינריום. המון הרוגים, פצועים, הורים נכנסים לפאניקה לאן ילדיהם יצאו לבלות. כמובן, שברגעים נוראים כאלה הרגש פועל בחוזקה, בני אדם בהלם, כואבים ומבכים את האסון הנורא. ולפתע, השדרנים מודיעים בטלוויזיה וברדיו, שחברת קדישא מסרבת לקבור את המתים, מפני שיהדותם בספק. כל רגשות הכעס שהצטברו בפיגוע, הופנו ישירות על חברת קדישא. בראשו של כל אדם עולה באותה רגע המחשבה: "איזו אכזריות?! ברגעים כאלה כשעשרות צעירים פצועים, חלקם הרוגים, כל מה שמעניין את חברת קדישא: האם הם יהודים ודאי או ספק?" גם כל סוגי העיתונים של יום ראשון לא נשארו אדישים למקרה, יצאו בכותרות ענק, והמשיכו לעורר את כעס  הציבור על חברת קדישא ועל אכזריותה.

התקשורת גם דאגה לכך שאם ח"ו מישהו פיספס את העיתון, הוא ישלים את החסר ברדיו. בתכנית "תופסים כיוון" ברשת ב' (2.6.01), רואיין ח"כ טומי לפיד, שהגיב בצורה בוטה ביותר: "הג'יהד האיסלמי וחברת קדישא, משתפים פעולה בפגיעה בעולים מרוסיה". לא רק שטומי לפיד עבר על הוצאת דיבה, אלא הוא גם הצליח להמריד את העולים נגד חברה קדישא.

ומהי האמת? האמת היא שמדובר בשקר גס ובעלילה ממש, מתוך מטרה להשניא את הדתיים והדת על כלל האוכלוסייה בארץ.

1) כיוון שהארוע קרה בשבת, חברת קדישא כלל לא ידעה עדיין על הפיגוע, וכמובן שלא יכלה לקבוע שההרוגים לא יקברו עקב היותם ספק יהודים.

2) בשבת אסור לקבור מתים אפילו לא יהודים, כך שנושא הקבורה ומיקומה בכלל, עדיין לא היה הובא לדיון.

3) בליל שבת, פחות משעה אחרי הפיגוע, כבר שודרה הידיעה על הפיגוע, ולא רק שהחברה קדישא לא נכנסה כלל לעניין, אלא אף קרובי משפחות הנרצחים לא ידעו כלל על קרוביהם, מה גם שכל אדם שניפטר נקבר בעיר מגוריו, ובכל עיר יש חברה קדישא אחרת, ובודאי שהם לא יכלו לדעת שעה אחרי האירוע, שבעירם אמור להיקבר מישהו שיש ספק ביהדותו.

"הארץ" 3.6.01

"ידיעות אחרונות" 3.6.01

כנראה שדרכה של התקשורת, קודם לפרסם ורק אח"כ לבדוק את אמיתות הידיעה. המקרים והדוגמאות שהבאתי לפניך, ולמרות שלא היה ולא נברא,  הידיעות השיקריות הללו יצרו ויוצרים תדמית מאוד שלילית על החברה החרדית.  (ועדיין לא שמענו שום התנצלות של טומי לפיד). די בכתבה שגויה אחת בכדי להשניא ציבור שלם!!

לסיכום: לכל אדם בר-דעת, די בשתי הכתבות הנ"ל, כדי להבין שאת הידיעות  על החרדים בתקשורת, יש לקחת בעירבון מוגבל.

אלה רק שני מקרים, אך יש עוד רבים, ומי טורח לבדוק את אמינות הכתבות?!

דוגמא ב':

העיתונות הישראלית מנסה לנפח, גם אירוע שולי וקטן אשר בו מעורב אדם 

בעל חזות חרדית, כאילו מדובר בתופעה חברתית ראויה לפרסום. כל אירוע על חרדים ואפילו שקרי - זוכה לאזכור, לא סתם אזכור – כותרת! לא סתם כותרת, אלא גדולה! אדומה! בולטת! ואם אפשר גם "כתבת שער". כל פושע חובש כיפה או בעל זקן מוכתר כחרדי, לא סתם חרדי – אברך! לא סתם אברך – רב! התקשורת מנסה בכל כוחה להאשים בכל אירוע שלילי את האדם  החרדי.

הרי לפניכם אחת הדוגמאות, כיצד התקשורת מציגה את החרדי כאשם, בעוד שההיפך הוא הנכון:

בתאריך 16.8.98 פורסמה ב"מעריב" הכתבה הבאה, אשר כל  המביט בה, מסיק מיד את המסקנה: שהרב בו מדובר, מעורב ופעיל בסחר בסמים.

אך מי שיקרא על אותו נושא בעיתון ה"ארץ" יופתע לגלות שלא רק שהרב

בו מדובר, אינו מעורב או חשוד, אלא נהפוך הוא, הרב הינו עד תביעה (אחד מתוך 70 עדי התביעה), כנגד אותם סוחרי סמים.

השאלה היא: אם הרב משמש כעד תביעה, מדוע עיתון "מעריב" מעוות את פני הדברים ומציג את הרב כחשוד? זאת ועוד, אם ישנם 70 עדי תביעה, מדוע "זכה" דווקא הרב לפירסום המיוחד בעיתון ה"ארץ"?

ואני שואל אותך, איפה היושר וההגינות בתקשורת - מה יעשה הקורא והצופה התמים, החשוף לתקשורת "תשקורת" מעין זו, השכם והערב ולא ילכד ברשתה?

דוגמא ג':

דרך נוספת של התקשורת היא - לא רק לשייך את האירוע השלילי לחרדים (למרות שהדבר אינו מוכח), אלא בנוסף לכך, גם אם ימצא זכאי, אזי יפרסמו את הזיכוי בכתבה קטנטנה, כמעט בלתי נראית ובעמודים האחרונים של העיתון. במקרים אחרים הזיכוי אינו מוזכר כלל! כמו במקרה שלמרות שהחשודים הקודמים שוחררו, נכתב כי ישנם חשודים חדשים, מבלי לדווח על כך שהקודמים שוחררו - בתאריך 23.11.98 פורסמה ב"מעריב" הכתבה הבאה:התקשורת ישר מדגישה שהנער "חזר בשאלה" בכדי שתוכל לקשר את המעשה לחרדים. ואכן, התקשורת הפנתה אצבע מאשימה כלפי "משמרות הצניעות" של החרדים. החדשה המרעישה תפסה מקום נכבד בכל העיתונים בעמודים האמצעיים. כמובן שהכתבה לוותה בצילומים ותגובות:

אע"פ שלא הוכח שידם של משמרות הצניעות עשתה זאת, לא נמנע ח"כ שריד מלהאשים אותם ולדבר עליהם כאשמים בוודאות.

בעוד שבעיתון "מעריב" כתבו שמשמרות הצניעות רק חשודים, הגדילו לעשות בעיתון ה"ארץ" (23.11.98) ולכתוב בוודאות שהם הם האשמים:

הכתב האחראי על הכותרת יודע כנראה יותר מהמשטרה, שהרי המשטרה עצמה רק חושדת בהם, ואילו הכתב "יודע" שזה הם.

בתוכן הכתבה צוטט הנער, באומרו את הדברים הבאים: "זה הכל בגלל שאני חילוני.  הם רצו להרוג אותי, מזל שלא הייתי בבית".

יתכן שהמציתים באמת רצו להרוג את הנער כפי שהוא טען, אך - לא בגלל שהוא חילוני. שהרי המציתים כלל אינם שייכים למגזר החרדי, וכל סיבת ההצתה אינה בגלל שהוא "חזר בשאלה", אלא – הצתה על רקע רומנטי!!!"ידיעות אחרונות" 29.11.98

כנראה שגם התקשורת מיהרה לחפש חשודים, וגם ח"כ שריד לא היה מתון בהתקפותיו על החרדים "המציתים". כמובן שכתבה זו הייתה בגודל זעיר, ופורסמה רק בעיתון "ידיעות אחרונות", בעוד שעל האשמת החרדים "המציתים" קפצו כל העיתונים.

ידיעה זו פורסמה כשבוע לאחר גל האשמות התקשורת על החרדים. קוראי "מעריב" ו"הארץ", קראו רק את ההאשמות, אך את העובדה שההצתה לא קשורה לחרדים – לא כתבו בעיתונם! קוראי העיתון נשארו עם הידיעה הלא נכונה: שיד  החרדים הייתה בדבר.

דוגמא רביעית

להלן מתוך הספר "עושים חשבון" מאת הרב מנחם גרילק:

מה קל יותר מאשר להפוך ידיעה עיתונאית לא בדוקה, לעלילה בלשית ול"סקופ" מרעיש, וכאשר בין מרכיביה של הידיעה, מופיעים גם נושאים ה"חביבים" על כלי התקשורת, דוגמת "החרדים והישיבות", והידיעה מספרת על ילד שנעלם בין כתליהן של הישיבות, הרי שזוהי ידיעה דרמטית ומסעירה, אשר עשויה לעלות על סדר היום ולעורר הדים, שהם משאת נפשו של כל עיתונאי. אך כאשר "עלילה" זו מתגלה למחרת היום כבועת סבון, הרי שאפשר בהחלט לחשוד בכוונותיו "הטהורות" של העיתונאי כותב הידיעה. וזה מה שארע לסופר "מעריב": שמידיעה לא בדוקה שקלט מן האוויר, בנה כותרת בלשית דרמטית, שהזכירה את "פרשת יוסל'ה שוחמכר" ואשר עשויה היתה לעורר את הצבור העצבני בלאו הכי, להפנות את חיצי זעמו לעבר היעד הבטוח: החרדים.

הכותרת הכריזה חדות: "לקחו את בני בן ה-11 לישיבה בניגוד לרצוני".

"האב: לחצו עלינו אך לא הסכמנו".

העיתונאים החרדים התגייסו להזים את העלילה, אך לא היה צורך בכך: עוד באותו היום הוברר כי לא דובים ולא יער, הילד לא נחטף, אלא נסע לישיבה מרצונו הטוב, ואפילו בעידוד משפחתו, שמשום מה החליטה לחזור בה אחרי שהילד שהה כבר בישיבה.

לשווא ציפיתי למצוא קטע התנצלות שישווה בגודל אותיותיו לאותיות "קידוש הלבנה" בהן הופיעה כותרת העלילה, אך ההתנצלות המאולצת נכתבה כמובן באותיות דקיקות וזעירות והובלעה בסוף העמוד, ובה נאמר: "מערכת 'מעריב' מתנצלת, אם מהידיעה אתמול נוצר רושם, כאילו הישיבה החזיקה בילד בניגוד לרצונו".

פניתי ל"אומבדסמן" (נציג תלונות הצבור) של עיתון "מעריב", גבריאל שטרסמן, וביקשתי את דעתו בנדון, הוא השיב: "חושבני שנהגנו הפעם בצורה יוצאת מן הכלל, איני מכיר שום עיתון בעולם אשר מלקה את עצמו בצורה כה ברורה, כאשר חש כי הוא טעה. לדעתי פעלנו בצורה יוצאת מן הכלל בנושא זה".

קורא יקר, שפוט נא בעצמך מהו ה"כלל" אם זהו ה"יוצא מן הכלל".

אם נסכם את הדברים - נראה: שרדיפת התקשורת את הדתיים בכלל ואת החרדים בפרט, היא בשל המלחמה התקשורתית, אשר הוכרזה כנגד הדתיים החרדים, רק בשל הסיבה שדרך חייהם הפוכה מזו שהתקשורת רוצה לייצג.

אבל בכל זאת , אני לא מצליח להבין! כיצד יתכן לשנוא כל כך מישהו, רק כי דרך חייו הפוכה למה שמישהו רוצה לייצג? קצת קשה להבין שזו הסיבה האמיתית לשנאה התהומית של הדת והדתיים!

אולי הסיבה האמיתית היא אחרת? אולי שונאי החרדים פשוט מרגישים מאויימים, וההגנה היעילה ביותר היא ההתקפה?

אולי נדמה לשונאי החרדים, שהחרדים יכולים להוות עבורם איזה שהוא איום שלטוני בעתיד הלא רחוק? אולי הם מרגישים מאויימים, כשהם פוקחים עיניים לעבר הילודה החרדית המבורכת (למרות הקיצוצים העצומים בהטבות הסוציאליות)? אולי הם ערים לעובדה שלהתבוללות בגויים אין דריסת רגל בעולם החרדי? אולי הם שמים לב לכך שהחרדים לא "יורדים" מהארץ? אולי הם ערים לעובדה שכיום חילונים רבים מאוד ומשכילים (מאות אלפים!), מגלים כיום את האושר, היופי והעומק שיש בדת היהודית, בחינוך היהודי וכו'... וחוזרים בתשובה בהמוניהם, ומצטרפים למעגל הדתיים החרדים?

אולי הסיבה האמיתית לשינאת החרדים, היא החשש מפני הפרת האיזון הפוליטי בארץ? שהחרדים יהוו את הרוב במדינה? ושינהיגו את המדינה?

אולי הטריגר המניע את כל שנאת האחים הזאת, הוא החשש ההיסטרי לאבד את ה"כסאות"?

אני אומר לך, הכל עורבא פרח! לדעתי, כל המלַבּים את שנאת האחים המיותרת הזו, חייבים להפסיק ומיד!  הם חייבים "לרדת" מהר מהעץ הגבוה עליו טיפסו, ולפתוח בדו-שיח חרדי חילוני, בדרכי נועם.

הלא אנשים אחים אנחנו! ואם לא עכשיו-אימתי?

שאלה זו היא אחת מתוך יותר ממאה שאלות ותשובות ביהדות וקבלה, לצפייה ברשימת השאלות המלאה כנסו לכאן - שאלות רוחניות מיסטיקה קבלה