כיצד לזהות חרדה חברתית בקרב בני נוער

חרדה חברתית היא פחד מפני סיטואציות חברתיות. בני נוער רבים עוברים תקופות של חרדה וחוסר ביטחון בקשריהם החברתיים אך ברוב המקרים הדבר נורמלי ומאפיין את התקופה בסוערת של גיל ההתבגרות. יחד עם זאת עבור אלו הסובלים מחרדה חברתית תחושת אי הנוחות המתעוררת במצבים חברתיים היא קשה יותר ואינה פרופורציונלית לסיטואציה. בני נוער הסובלים מחרדה חברתית  יתקשו ברכישת חברים חדשים, יחוו קושי ותסכול על רקע חברתי ויתכן אף שהשגיהם בלימודים יפגעו.

למרות שחרדה חברתית היא בעיה שכיחה למדי, מרבית בני הנוער הסובלים מחרדה חברתית אינם מאובחנים. הורים ומורים אינם מודעים לסימנים המאפיינים חרדה חברתית בקרב ילדים ונוער ונוטים להתעלם מהבעיה או להתייחס אליה כביישנות חולפת.

סימנים אופייניים לנוער הסובל מחרדה חברתית

בני נוער הסובלים מחרדה חברתית מגלים סימנים אופייניים ברמת הטמפרמנט וההתנהגות. לא כל הסימנים מאפיינים חרדה חברתית בלבד, אך במידה ונמצאת התאמה לחלק מהסימנים ראוי לקיים בירור נוסף על מנת לקבוע האם מדובר החרדה חברתית או לא.

טמפרמנט

• שקט
• מכונס בעצמו
• נסוג אל תוך עצמו כאשר מתבקש לדבר
• הססנות
• פסיביות
• חשש יתר על המידה מהערכה שלילית
• חשש מהשפלה או מבוכה
• שלוב ידיים
• ראש מושפל
• מבע קפוא - ללא אקספרסיביות רבה בהבעות הפנים
• חוסר מנוחה

התנהגות בבית הספר

• אינו מצביע בשיעור
• מתבודד בזמן ההפסקה
• פחד מלהופיע מול אחרים
• פחד מלדבר בכיתה
• חוסר נוחות באור הזרקורים
• יושב לבדו בספריה או בקפטריה
• חושש מלבקש עזרה מהמורה
• חושש להיכנס לכיתה אם הוא מאחר
• מסרב ללכת לבית הספר

התנהגות עם חברים ללימודים

• חש חוסר נוחות בקבוצה
• מיעוט חברים
• חושש להתחיל או להשתתף בשיחות
• חושש מלבקש אחרים להיפגש
• חושש להתקשר לאחרים
• נמנע מקשר עין
• נראה שהוא תמיד בשוליים
• מדבר חרישית/ממלמל
• מגלה מעט על עצמו בשיחה עם אחרים

השפעת חרדה חברתית על נוער

בני נוער הסובלים מחרדה חברתית נמצאים בעמדת מוצא נמוכה יותר בכל תחומי החיים. הישגיהם בלימודים עשויים להיות נמוכים יותר ויתכן שיחסירו שיעורים. תלמידים עם חרדה חברתית מתקשים למצוא חברים ולהשתתף בפעילויות חברתיות מחוץ לתחום בית הספר. אלו מהם הסובלים מהפרעת חרדה חברתית קשה עלולים אף לנשור מבית הספר ולסרב לעזוב את הבית. בנוסף, חרדה חברתית בלתי מטופלת בגיל ההתבגרות עלולה להוביל לבעיות נפשיות אחרות כמו דיכאון, הפרעות אכילה, שימוש בסמים ואפילו התאבדות

דיאגנוזה וטיפול

חרדה חברתית בבני נוער בדרך כלל אינה מאובחנת ואינה מטופלת משום שהורים ומורים מאמינים שהנער פשוט ביישן והדבר יחלוף. למרות זאת, אבחון מוקדם והתערבות בזמן הם צעדים הכרחיים למניעת נזק ארוך טווח. על מנת לאבחן חרדה חברתית יש להעריך את הסימפטומים בקונטקסט של המשפחה והסביבה. על האבחון לכלול את הפרספקטיבה של ההורים והמורים. יש לבדוק גם את המצב הרפואי והסברים אפשריים אחרים להתנהגות כמו הצקה ובריונות. הטיפול בנוער עם חרדה חברתית מתרכז בהורדת רמת החרדה על מנת לאפשר לתלמיד להתמודד עם בית הספר. הטיפולים הסטנדרטים הם: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ותרופתי (תרופות ממשפחת ה SSRI כמו פרוזאק, ציפרלקס וכדומה).