המותר והאסור לכונס נכסים במימוש משכנתא או משכון בהוצאה לפועל

מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל למכירת דירה של החייב, הוא אירוע בעל משמעות עצומה לחייב. למעשה, מינוי כונס נכסים מהווה פתיחה להליך כוחני, לעיתים טראומטי עבור החייב ומשפחתו.

בשל המשמעות העצומה שיש למכירת דירתו של חייב, המהווה, בדרך כלל את קורת הגג לראשו ולמשפחתו, קובע חוק ההוצאה לפועל כללים ברורים להתנהלות כונס הנכסים. רשמי ההוצל"פ כמו גם בתי המשפט, מקפידים על קיומם של כללים אלו.

חשוב מאוד שתדע על קיומם של הכללים ותעשה היכרות ראשונית וחלקית עמם. המטרה היא שתדע, באופן כללי, מה מותר ומה אסור לכונס נכסים בהוצאה לפועל. לך תדע, ידע זה עשוי להציל לך את הבית. סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), קובע כי במסגרת בקשה למימוש משכון, יש להמציא אזהרה לחייב כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור יהיה זכאי הזוכה לפרוע את חוב ההלוואה ממכירת הדירה.

אי מסירת אזהרה לחייב כמתחייב בחוק ההוצל"פ איננה מהווה פגם שולי ופעוט אלא פגם מרכזי ומשמעותי בהליך פינוי חייב מביתו. כבר נקבע מפורשות בפסיקה כי המצאת אזהרה כדין, הכרחית בכדי לקיים את הפינוי. לא מספיק להמציא לחייב את האזהרה באחת מדרכי ההמצאה המקובלות. יש לבצע מסירה פיזית של ההודעה לחייבים בתיק ההוצאה לפועל ולכל אדם אחר המצוי בנכס העומד לפינוי, ככל שזהותו ידועה למוציא לפועל.

כונס הנכסים פועל מכוח מינוי של רשם ההוצל"פ. לכן, בתפקידו המיוחד הוא חייב לפעול בזהירות רבה, בהגינות, בקפידה וביושר בניהול הליך כינוס נכסים. בנוסף, כונס הנכסים נדרש לפעול בתום לב, בזהירות ובניקיון כפיים היות ועל-פי רוב מדובר בנכס רב משמעות ומרכזי עבור החייב, אשר כל "טעות" מצד הכונס עלולה לגרום לחייב נזק רב, לרבות נזק כלכלי עצום, עבור החייב וילדיו.

השופט דוד בר אופיר, העוסק שנים בהוצאה לפועל, קובע בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" שהתפקיד המרכזי של הכונס הוא למכור את הדירה. אולם, בשום אופן הכוונה איננה שהוא חייב לפעול באופן מיידי למכירת הנכס. מכירה חפוזה עלולה לגרום נזק גם לחייב וגם לבעלי החוב, והוא עלול גם להיתבע לאחריות אישית אם מתברר שפעל לא כראוי.

בהמשך, קובע השופט כי חובתו של כונס הנכסים היא לבצע את תפקידו בדרך הוגנת ובתום לב. לצורך כך, על כונס הנכסים לעשות איזונים ראויים בין אינטרסים שונים הראויים להגנה העשויים להתנגש ביניהם. חשוב להבין: כונס הנכסים עלול למצוא עצמו בסיטואציה שבה יהיו אינטרסים נוגדים בין כמה בעלי חוב של אותו חייב, או ניגוד בינם לבין החייב. כך גם ייתכן שהכוונה או הרצון להכניס כסף לתיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו נמכרת הדירה תתנגש עם חובת תום הלב כלפי קונה כלשהו, עמו התנהל משא ומתן חוזי ונחתם חוזה רכישה.

תתכן גם סיטואציה שבה יהיה על כונס הנכסים, בתפקידו, לערוך איזונים ראויים בין זכויות החייב והנושים המעוניינים שכמה שיותר כסף יכנס לתיק הכינוס לבין עניינו של קונה הדירה, שכל רצונו לרכוש את הדירה במחיר הנמוך ביותר ויש לנהוג בו בתום לב. מצופה מכונס הנכסים שיפעל בתום לב ובשקיפות, כזרועו הארוכה של רשם ההוצל"פ, יעמיס מינימום הוצאות על ההליך, יקצרו ככל הניתן ויקפיד בהתנהלותו מול החייב בכל שלבי הכינוס.

השופטת פרוקצ`יה קבעה בפסק דין חשוב- ע"א 509/00 אילן לוי ואח` נ` ראובן מ` ברכה ואח`, כי כונס נכסים חייב למלא את תפקידו בנאמנות ובתום לב. עליו להקפיד על הפרוצדורה הקבועה בחוק. החשיבות שבשמירה על פרוצדורה זו הינה בכך שאין מדובר בכללים טכניים אלא בשמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות, תום לב ותקינות הליכים.

בסעיף 81ב1(ב)(4)(ב) לחוק ההוצאה לפועל נקבע כי אם שולמו החוב שבפיגור בתוספת אגרות, שכר טרחת עו"ד, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתא. כלומר, לאחר פירעון החוב שבפיגור והתשלומים הנלווים הנ"ל, הביצוע הושלם ואין עוד הצדקה להשאיר את תיק ההוצל"פ פתוח. אם החייב יצבור שוב פיגור בתשלומיו, חלילה, הזוכה יוכל לשוב ולפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב ולפעול נגדו בהליכים.

חייב אשר פרע את חוב הפיגורים בתוך 90 ימים מיום מינוי כונס הנכסים לדירתו, שמט את הבסיס להמשך נקיטת הליכי מימוש הנכס שלו. חייב כזה רשאי לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל לעכב את הליכי המשכנתא. לדעתי, במקרה כזה יש מקום, כפי שפורט למעלה, להגיש בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל. כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.