ד"ר אורי עצמון- מקבץ האינטרסים המוגנים על ידי חוק החוזים הישראל

ד"ר אורי עצמון- מקבץ האינטרסים המוגנים על ידי חוק החוזים הישראל

מהו האינטרס המוגן/הנזק הנפגע ע"י חוק החוזים?

דוגמא של א' אשר לו חנות לעתיקות, ב' נכנס לחנות ומבקש לקנות סלון. הם קובעים למחרת בבוקר, וכשמגיעה השעה ב' נכנס לחנות, כאשר א' כבר מוכן עם הספה עטופה, ומודיע ל-א' שהתחרט.

1. אינטרס ההסתמכות (Reliance): אינטרס של הנפגע (המוכר בסיפור הספה העתיקה) לעמוד באותו מקום שבו היה עוד אלמלא החוזה בכלל נכרת. אם א' (גורם סיכון) גרם נזק ל-ב' (הנקלע לסיכון) - שישלם לו. זה הכי נכון מבחינה חלוקתית צודקת.

למעשה היה לנו מצג שבעקבותיו הייתה הסתמכות ובעקבות ההסתמכות נגרם הנזק.

במקרה המדובר, הנזק הוא בהחלט בר פיצוי, ע"י קטוגריה במשפט אשר נקראת דיני הנזיקין, אשר מושתת על הערך החברתי שאם א' גרם נזק ל-ב', שישלם.

ד"ר אורי עצמון מציג דוגמא נוספת: ב' לוקח את אותה ספה עתיקה לביתו לצורך מסיבה שהייתה. ביום ראשון מחזיר ב' את הספה ל-א' וטוען שהיא לא ניזוקה ושמצבה נשאר כפי שהיה.

2. אינטרס ההשבה (Restitution) - אינטרס של אי עשיית עושר ולא במשפט הוא אינטרס שלא ייתכן שמישהו ייעשה בקנייני תועלת מבלי רשותי. מדובר בערך קנייני שהוא ערך בר הגנה. במקרה זה ישנו גם חוק שלם במערכת המשפט הישראלית - חוק עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 בחוק זה אומר שאם אדם עשה תועלת על חשבון זולתו (נכס/שירות/טובת הנאה) - שישיב למזכה את הזכייה. במקרה של סיפור זה, הערך הוא השכרה של יומיים.

ד"ר אורי עצמון מציג דוגמא נוספת: ב' מגיע ל-א' דקה לפני הסגירה ומבקש את אותה ספה תמורת 1,000 דולר אולם מבקש לא לארוז אותה כי הוא יבוא לקחת אותה לבד ביום ראשון. ביום ראשון מגיע ב' ל-א' ואומר שהתחרט. האם נגרם נזק?

3. אינטרס הציפייה/הקיום (Expectation): האינטרס של הנפגע (של המוכר) לעמוד באותו מצב שבו היה עומד לו החוזה היה מקוים. מדובר באינטרס חיובי, רגשי לחלוטין (עוגמת נפש של המוכר). ערכו מבחינה כמותית: כפיית החוזה: מדובר בציפייה נקייה - הרווח הנקי על הספה. אינטרס זה מוגן אך ורק על ידי דיני החוזים. להלן ההוכחה להגנת ההבטחה! רק דיני החוזים מגינים על עניין ההבטחה.

למה למעשה יש להגן על אינטרס הציפייה? למה צריך לתת אפקט של אכיפה? חייבים איזשהו מנגנון חברתי שיאפשר להבטחות האלו להתקיים. ישנו איזה ערך מצרפי של אחידות, וודאות של עולם המסחר, שלא היה יכול להתקיים אחרת. מדובר בערך חברתי מהמדרגה הראשונה והוא אמון. הערה נוספת לגבי ציפייה: המשפט לא בא להגן על ציפיות בעלמא.