אתר מאמרים
מעגל הכותבים
אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

מאמרים » רוחניות והעצמה אישית » הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

מחבר המאמר: elieip
פורסם בקטגוריה: רוחניות והעצמה אישית
המאמר נקרא 275 פעמים
תאריך פרסום: 11.05.10
גרסת הדפסה | 0 תגובות
שיתוף מאמר זה שיתוף מאמר זה


הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

כפי שהתבאר, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שהתבאר, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה.

ועוד התבאר, שמי שיבין את *השאלה* הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של המציאות. ואז האדם יראה שאין שום שאלה כלל. כי בשכל הגדול יותר, אין שום שאלה כלל. והדרך להגיע לשכל הגדול יותר, היא על ידי זה שהאדם מבין לעומק את שורש *השאלה*.

ונמצא אם כן, כי כדי שהאדם יקבל שכל יותר גדול, לשם כך עליו להתעמק ולנסות להבין את השאלה. כי מצד השכל האנושי, יש המון דרכים לתרץ את השאלה הזאת. ורק מי שמבין שאין שום אפשרות לתרץ את השאלה הזאת בשכל האנושי, ורק מי שמבין שלמרות שאין תשובה בשכל האנושי, עדיין יש שאלה בשכל האנושי, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש וכולי.

והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר ש*שאין* סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. וא"כ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי *אין* סיבה ראשונה.

ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה.

ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה יש סיבה. ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה.

כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים ג"כ שיש סיבה ראשונה. וא"כ הנחנו שתי הנחות שסותרות זו את זו. כי לכל סיבה יש סיבה, סותר את הסיבה הראשונה. ולכן אי אפשר בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו.

אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה.

וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל השכל שיש מעל השכל, היא על ידי זה שהאדם יגיע לשאלה כ"כ גדולה ולא ימצא לה תשובה בשכל. שאז על ידי זה האדם יקבל שכל חדש ויבין את המציאות כפי מה שהיא באמת.

ולכן, אנחנו כאן נסביר יותר לעומק את השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ונסביר מדוע בהחלט כן יש כאן שאלה בלתי פתירה בשכל האנושי.

ואם נתבונן על שתי דרכי המילוט הנ"ל, נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנ"ל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא ה"אין סיבה".

כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא "אין סיבה". כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת ה"אין סיבה". ויש "אין סיבה" ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה.

אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת ש"האין סיבה" הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. וא"כ זה בעצם לומר שה"אין סיבה" הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה.

ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה.

ואם אין איזו נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצץ הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו שה"אין סיבה", הוא סיבת כל התהליכים שלנו.

ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שה"אין סיבה" הוא נקודת התחלה של רצץ הסיבה והתוצאה שלנו.

ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על ה"אין סיבה" כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת.

והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה ה"אין סיבה", הרי שיש לשאול, כיצד מ"אין סיבה" יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה.

ז"א יש לנסות להבין, כיצד ה"אין סיבה" שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן המדע מגלה רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו.

ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון כ"כ גדול של "יש סיבה" דהיינו של סיבתיות, א"כ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, א"כ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה.

כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שה"אין סיבה" הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמ"אין סיבה", נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה?

וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מה"אין סיבה" נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן *לא* נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו אפשר לנסות לומר שאכן יש רק "אין סיבה" והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מ"אין סיבה" נהיו סיבות.

והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שב"אין סיבה" חייב להיות משהו ממנגנון ה"יש סיבה", הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מ"אין סיבה" נוצרו תהליכים של סיבות.

אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שה"אין סיבה" הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד "אין סיבה", יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות.

אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של ה"אין סיבה" שאחריו יש רצץ של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין ה"אין סיבה" לבין ה"יש סיבה" שאחריו, הוא קשר מסוג של "אין סיבה".

ז"א, אם נאמר ש"אין סיבה" הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד "אין סיבה" סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שה"אין סיבה" הוא לא הסיבה של התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר ל"אין סיבה" שלפניו. דהיינו ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין ה"אין סיבה" לבין הסיבות.

ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה "אין סיבה". ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה.

ואחרי שהסברנו את כל זה, עכשיו נסביר מדוע בכל זאת יש שאלה. והעניין הוא, שלא משנה כיצד ננסה להשתמש ב"אין סיבה" כדרך מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל.

והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים את הקיום שלו, והוא את האפשרות ואת הפוטנציאל לכך שתהיה סיבתיות. כי גם אם נאמר שכל מה שקורה בעולם הוא אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה.

כי כאשר אנחנו משתמשים ב"אין סיבה" כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של "אין סיבה". כי במציאות שלנו יש שני כוחות / שני מצבים / שתי אפשרויות. אפשרות אחת של "אין סיבה", דהיינו אקראיות מוחלטת. ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, של "יש סיבה", דהיינו קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו.

והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות של הסיבתיות לא באה לידי ביטוי בעולם בשום צורה, זה עדיין לא הופך את האפשרות הזאת לא להיות קיימת במציאות.

וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות / צורת המחשבה / הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך רק על ה"אין סיבה".

ז"א מאחר שבמציאות שלנו יש גם אפשרות של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם זה אומר שתמיד כל הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ההסבר של תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא יהיה.

לדוגמא: נניח שכל מה שקורה בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של ה"יש סיבה", נשאל מהי הסיבה שבגללה התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? כי באותה המידה שהאקראיות היא כזו, היא הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה הסיבה שהאקראיות היא דווקא כזו? ויש לשים לב, שאם נמצא הסבר מדוע האקראיות היא דווקא כזו, הרי שבעצם היא כבר לא אקראית.

ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של ה"יש סיבה", לשאול מהי הסיבה שבגללה התהליך של המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת?

ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של סיבה שגוררת תוצאה, הרי שכל ניסיון לפרש את המציאות באמצעות ה"אין סיבה", הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח שיש במציאות, של הסיבתיות.

ושוב נחדד: גם אם נאמר שבשום מקום הסיבתיות לא באה לידי ביטוי במציאות שלנו, עדיין זה לא מעלים את הקיום של האפשרות של סיבתיות. ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך "אין סיבה" יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע ה"אין סיבה" הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, מדוע בכלל יש במציאות שלנו רק "אין סיבה" ולא גם "יש סיבה".

ונמצא אם כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש ב"אין סיבה", הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של ה"יש סיבה". ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת?

כך שבעצם נכנסו כאן ללולאה אין סופית, שהמוח האנושי לא מסוגל לתת עליה תשובה.

ועוד נעמיק ונאמר, שכל מה שהסברנו כאן לגבי מדוע ה"אין סיבה" הוא לא מספק מילוט אמיתי לגבי השאלה מהי הסיבה הראשונה, הרי שהדבר מקביל וזהה לחלוטין למה שהתבאר במקום אחר לגבי דרך המילוט של ה"אין".

כי יש כאלו שחושבים שאם נאמר שכל ה"יש" הוא "אין" אז בכך פתרנו את כל השאלות. אך לא כך הוא הדבר. כי גם אם נאמר שהכל "אין" ושאין שום "יש" במציאות כלל, הרי שזה לא מעלים את המושג ואת האפשרות של ה"יש". כי גם אם נאמר שהוא לא בא לידי ביטוי, הרי שהאפשרות של ה"יש" תמיד נשארת קיימת.

וזה בעצם אומר, שגם אם נאמר שהכל "אין", עדיין אפשר לדוגמא לשאול, מה הסיבה ש"אין" ולא "יש". וכיו"ב כל מיני שאלות שונות שעדיין אפשר לשאול, גם אם נאמר שהכל "אין".

ונחדד עוד יותר, כי יש כאלו שחושבים בטעות שה"אין סוף" הוא אין סופי ובלתי מוגבל. אך גם ה"אין סוף" גם הוא מוגבל. כי הוא מוגבל בכך שהוא *אין* סוף. דהיינו בכך שהוא *לא* סוף. ז"א כל דבר הוא מוגבל בכך שהוא שונה מכל שאר הדברים ששונים ממנו. ולכן, גם האין סוף הוא לא שלמות. וכפי שהתבאר כל זה במקום אחר.

וזה עניין אחד עם ההבנה, שגם אם נאמר שהכל הוא "אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, זה עדיין לא יכול להעלים את ה"יש" / "יש סוף" / "יש סיבה". וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל ה"אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, הם לא פותרים את כל השאלות, כי הם לא מעלימים ולא יכולים להעלים את הקיום של ה"יש" ששונה מהם.

ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו עצמו.

ומי שיעמיק עוד בדבר הזה, יגלה בסוף את השכל הגדול יותר, שבו אין שום שאלה כלל.

ראה גם:

* סיבות / סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות?.

* הסוד של התמונה המלאה - מה *החיסרון* שיש גם בתמונה המלאה בעצמה?.

* הסוד של שורש השכל - איך לגלות את השכל שיש מעל השכל?.

* הסוד של האושר - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים פסיכולוגים / מורים רוחניים? - 2 חלקים.

* הסוד של מהות האושר - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים מורי הדרך אל האושר? - 4 חלקים.

* הסוד של השכל ה*על* אנושי - איך להשיג אותו? איך להבין את *כל* המציאות? - 3 חלקים.

* הסוד של ההפכים - מהו הסוד שאחראי ל*כישלון* של *כל* השיטות הרוחניות שיש בעולם?.

* הסוד של משחק החיים - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים מורים רוחניים? 2 חלקים.

* הסוד של כל הסודות - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים גם לא חכמי החכמים? - 9 חלקים.

* הסוד של חוסר השכל - מהו הסוד שעצר את *כל* חכמי החכמים / מורים רוחניים?.

* הסוד מאחורי הסוד / חוק המשיכה / The secret The law of attraction- הסוד של הסוד.

* הסוד האמיתי - רשימת כל המאמרים....

המאמר מאת אליעד כהן, מחבר הספר להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | אימון אישי / ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמרים על הסיבה האמיתית, להיות מאושר, תשובות, ישות, הפכים ועוד ...



אודות מחבר המאמר:

המאמר הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | אימון אישי / ייעוץ אישי



דירוג המאמר: לא דורג עדיין

תגובות למאמר הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? תגובות למאמר הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

עד כה לא נרשמו כל תגובות למאמר הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?. רוצה להיות הראשון?

הוספת תגובה חדשה


שם מלא:


כתובת דוא"ל:


תוכן התגובה

הקלידו את הקוד שבתמונה

Visual CAPTCHA


מאמרים נוספים בנושא רוחניות והעצמה אישית

חוש השמיעה שבלב - פרשת עקב
לחיות את גדולתנו
צחי רוזנטל - על נפוליון היל האדם שעשה הסטוריה
NLP - סודות השכנוע - לימוד NLP - מהו דיבור אובייקטיבי ומהו דיבור סובייקטיבי? איך לדבר בצורה משכנעת? איך לשכנע בצורה נכונה? איך להעביר מסרים משכנעים? איך לשכנע אנשים? איך להצליח לשכנע?
NLP למתקדמים - לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך, על יכולת השכנוע שלך? איך ליצור הסכמה? איך לשכנע?
תכנות התת מודע - טכניקות מכירות - טכניקות שכנוע - איך ליצור הסכמה, איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לענות לך כן? איך לשכנע לקוח?
סודות השכנוע - ללמוד לשכנע - חשדנות - מנגנון בקרה עצמית - איך לגרום למישהו לתת בך אמון? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך ליצור אמון? איך לשכנע אנשים?
איך להיות מאושר תמיד? איך להרגיש טוב תמיד? איך לא להרגיש רע? איך לא לסבול? איך להיות מרוצה? איך להרגיש שלמות? חוסר אושר, איך להטיל ספק? מהי הטלת ספק? איך ליצור התאמה? חוסר שביעות רצון
איך לאהוב את מה שיש? איך לאהוב את עצמך? איך לא לשנוא את עצמך? ביירון קייטי, כיצד לאהוב את עצמך? איך ליצור אהבה? איך לא לשנוא? איך נוצרת אהבה? מהי אהבה? למה לאהוב? למה לא לשנוא?
NLP - איך לשתול מסרים סמויים, איך לשתול מחשבות? איך להעביר מסרים תת הכרתיים? איך לשתול מסרים בתת מודע? איך לתכנת את התת מודע? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים?
סודות חוסר השכנוע של ברק אובמה, העימות של ברק אובמה מול מיט רומני, ברק אובמה נגד מיט רומני, חוסר ההשפעה של ברק אובמה, סודות השכנוע וההשפעה של אובמה, איך לנצח בויכוחים? איך להשפיע על אנשים? רטוריקה - דיבייטינג - NLP - לתכנת את התת מודע - תכנות התת מודע - א
בדידות, להתמודד עם בדידות, מהי בדידות? ממה נובעת בדידות, להרגיש בודד, בדידות חברתית, בדידות רגשית, בדידות בזוגיות, בדידות בקבלה, בדידות גדולה, טיפול בבדידות, דיכאון, עצבות
מנהיגות - ניהול - שכנוע - קבלת החלטות - מהי מנהיגות? איך להיות מנהיג משכנע? מהן תכונות של מנהיגות? כיצד להיות מנהיג? מיהו מנהיג? מה ההבדלים בין מנהיג למנהל? מנהל מול מנהיג, איך לפתח כישורי מנהיגות? ועוד
NLP, איך לשכנע לקוח לקנות? איך לגרום ללקוח לקנות? איך למכור יותר? טיפים לשכנוע לקוחות, טריקים לשכנוע אנשים, איך להגדיל מכירות? איך לעשות כסף? איך להרוויח כסף? טכניקות לשכנוע, כושר שכנוע
איך לשתול מחשבות בצורה מניפולטיבית? איך עושים שטיפת מוח? איך יוצרים שכנוע עצמי? איך ליצור אוטוסוגסטיה? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך?

הנך נמצא כאן: הסוד של שאלת הסיבה הראשונה - מהו עומק השאלה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?.

פרסם את מאמריך באתר! פרסם את מאמריך באתר!
תהנה מחשיפה מקצועית בחינם ואפשר לאלפי גולשים פוטנציאליים להיחשף לדעותיך.
פרסם מאמר.