ירושה על פי דין

ירושה על פי דין

רבים האנשים אשר חושבים בטרם עת על מותם ומכינים צוואה. אך מה קורה במקרה שאין צוואה? שלא נמצא בצורה מפורשת את רצונו של המנוח לחלוקת רכושו? במדינת ישראל חשבו על סיטואציה שכזו וחוקקו חוק שפותר את הבעיה. בשנת תשכ"ה, 1965, נחקק לראשונה חוק הירושה. החוק מפרט את חלוקת העיזבון של האדם (רכושו) באי המצאותה של הצוואה. במהלך השנים נעשו בחוק מספר שינויים המחדדים סעיפים שונים.

קיימים 3 עקרונות ראשיים על פיהם מתחלקת ירושה על פי דין. העיקרון הראשון והמוכר יותר הינו עיקרון מעגלי הקרבה של היורשים למנוח, ישנם שלושה מעגלי קרבה:

·         צאציו של המנוח. אין הכוונה היא רק לילדים שלו, אלא לכל "השושלת" של המנוח כלפיי מטה- משמע נכדים, נינים וכו'.

·         הוריו של המנוח וצאצאיהם. הכוונה לאחיו של המנוח, וגם לאחים למחצה- כל עוד הינם צאציי הוריו.

·         הורי הוריו של המנוח וצאציהם.

אם אין יורשים אף לא במעגל השלישי הרכוש הולך למדינה. אם יש באחד המעגלים יורש הוא עוצר את המעגלים הבאים. משמע במידה ויש יורש אחד בלבד במעגל הראשון, הבן של המנוח- הוא מקבל את כל הירושה. במידה ואין ילדים המעגל הקובע הינו המעגל השני וכן הלאה. בחוק יש הכוונה לכל מיני סייגים כמו ילד מאומץ, ידועים בציבור וכו'. על מנת להכיר את כל הסייגים הללו, ועל מנת לא לטעות ולפעול על פי החוק במדינה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ירושה- לסידור הנושא הרגיש הזה.

עיקרון נוסף מדבר על חלוקה שווה בכל מעגל.כלומר, מעגל הקרבה הראשון הוא: ילדי המנוח וצאצאיו. משמע  ה- עיזבון (הרכוש) יורד לצאצאים בחלוקה שווה, לפיכך אם למנוח יש בת ובן שנפטר, אז ילדיו של הבן שנפטר, כלומר נכדיו של המנוח מקבלים 50% (25%, 25%) והבת מקבלת 50%. מעגל הקרבה השני הוא: ההורים וצאצאיהם. כלומר אם למנוח לא נותרו ילדים ונכדים, אלא רק נין (הוא עדיין במעגל ראשון), הוא זה שיקבל את הירושה, למרות שבמעגלי דם האח של המנוח הוא יותר קרוב (אבל הוא במעגל שני).

העיקרון השלישי די זהה לשני- גם כאשר המעגל הינו "כלפיי מעלה" ההורים והורי ההורים- החלוקה היא שווה.

נשמע מסובך? כן, זה בטח לא פשוט, אבל עורך דין בעייני עיזבון, ידאג לסדר את כל הנושאים, לטפל בחובות ובחשבונות הפתוחים של המנוח ולחלק את הרכוש על פי  חוק ליורשים החוקיים.

·         הכותב אינו עורך דין או בעל מקצוע בתחום המשפטים. אין לראות באמור לעיל ייעוץ או חיווי דעת משפטי.